073-2865666 :’טל
English

ניתוח SWOT

הזדמנויות עסקיות עתידות להישאר בבחינת הזדמנויות פוטנציאליות, אלא אם הארגון ישתמש במשאביו על מנת לנצל הזדמנויות אלו ולהשיג יתרון מול מתחריו.

לפיכך, ישנה חשיבות להערכת ההזדמנויות הסביבתיות מול חוזקותיו וחולשותיו של הארגון בהסתכלות על משאביו ועל התרבות הארגונית שלו.

הערכות כזו של החברה מול השוק והמתחרים מחייבת מודיעין תחרותי טוב ויכולת להשיג את המידע הרלוונטי,היעיל ואמין. מודיעין כזה יושג מהרשת, ממידע ציבורי זמין, ממקורות מידע בתשלום וע"י ראיונות ומחקרי שטח.

ניתוח SWOT היא שיטת ניתוח, לפיה הארגון בודק את חוזקותיו וחולשותיו מול המתחרים בשוק ומעריך את ההזדמנויות והאיומים הקיימים בסביבתו העסקית.

השיטה מודדת את מידת ההתאמה של אסטרטגית הארגון לסביבה ומאפשרת כיוונים כאלו, שיעצימו את החוזקות וההזדמנויות ויגנו על הארגון בפני חולשותיו ואיומי הסביבה. בשל היות החוזקות והחולשות ברובם פקטורים פנימיים בחברה, ובשל היות האיומים וההזדמנויות קשורים לסביבה החיצונית, ניתוח SWOT נקרא גם ניתוח פנימי-חיצוני. (Internal-External)

שיטת ניתוח זו טובה גם לתמיכה ביצירת פרופיל מתחרים. משמע: ניתוח ה- SWOT מנקודת ראות המתחרים לקבלת תמונה מרובת פנים על האסטרטגיה של המתחרים בשוק הדינאמי.

יתרונו הגדול של מודל ה- SWOT הינו בפשטות ובמיידיות שלו. תוך פרק זמן קצר למדי ניתן לקבל תמונה בעלת ערך על ארגון. המודל הינו אינטואיטיבי וגם אנשים שאינם מבינים בארגונים יכולים לעשות בו שימוש כמעט מיידי. עקב כך, פשוט לקיים באמצעותו תהליך של "הערכה ארגונית משתפת".

חסרונות השיטה היא גם בפשטותה. בשל קלות ביצוע האנליזה (מבחינה טכנית), היא מתבצעת לעיתים ע"י סטודנטים ומנהלים, ללא תשומת לב מספקת, ולכן לעיתים האנליזה חסרת ערך (De Witt and Meyer, 1998).


מהו SWOT

S.W.O.T הינם ראשי תיבות של המושגים הבאים:

S - חוזקות - Strength זהו גורם פנימי. זיהוי התחומים שבהם יש לארגון יתרונות ויכולות, אותם אפשר לבסס, להעצים ואף לנצל כדי ליצור יתרון על שאר המתחרים.

W - חולשות - Weaknesses זהו גורם פנימי. זיהוי החולשות והמגבלות הפנימיות בארגון, כדי שאפשר יהיה להציע פתרונות על מנת לצמצם או לבודד את החולשות והמגבלות בארגון.

O - הזדמנויות - Opportunities זהו גורם חיצוני לארגון. איתור הזדמנויות ואפשרויות חדשות בסביבה המשתנה.

T - איומים - Threats זהו גורם חיצוני לארגון. איתור סכנות ואיומים אפשריים בסביבה.

זוהי אנליזה הבודקת את האירגון, פנימה והחוצה וממפה את יכולותיו הנוכחיות והעתידיות, בכדי לשקול מחדש את האסטרטגיה הארגונית, שתביא להצלחה גדולה יותר של הארגון. האנליזה הפנימית מהווה הערכה כוללת של הסביבה הפנימית באירגון, חוזקותיה וחולשותיה. ההסתכלות היא פנימית אך ההערכה נעשית בהשוואה למתחרים. האנליזה החיצונית בודקת את הסביבה החיצונית ואת יכולת הארגון להתאים את עצמו להתרחשויות בשוק, בכדי לשפר את ביצועיו ולמצב את עצמו טוב יותר מול מתחריו. אנליזת ה-SWOT יכולה להוות בסיס לקביעת יעדי החברה, הגדרת האסטרטגיה והטמעתה.


השיטה לאיסוף המידע הראשוני תשפיע על איכות האנליזה. בכדי לערוך אנליזה שכזו, יש לשאול ולענות על מספר נושאים. המענה יכול להוות תהליך מורכב של סיעור מוחות בצוות שנבחר מראש ומכיל את כל האנשים הרלוונטיים, מבחינת נגישות למידע ומבחינת יכולת הניתוח.

חוזקות
הגדרת נקודות החוזק בחברה, כלפי פנים וכלפי חוץ. חוזקה היא כל משאב (כוח אדם, ציוד, טכנולוגיה , ניסיון, ידע, מידע ועוד) המהווה יתרון מול המתחרים בשוק אותו משרתת החברה. חוזקות גדלות מתוך המשאבים הקיימים בחברה ויכולותיה. במהלך ניתוח חוזקות הארגון ייבדקו השאלות הבאות:


אילו יתרונות יחודיים החברה מציעהω (פטנטים, גישה אקסקלוסיבית למחצבים ועוד)

היכן החברה טובה יותר ממתחרותיהω מהם החוזקות שמתחרים בשוק רואים בחברהω (מחירים, עלויות, חדשנות, נגישות לשוק, שיתופי פעולה יחודיים, מומחיות מיוחדת, איכות, ערך, התאמה לדרישות התקנים, תהליכים, מערכות תומכות, מערכות מידע, תקשורת, תרבות ארגונית, יכולות ניהול ועוד)

מדוע הלקוחות הקיימים אוהבים לעבוד עם החברהω

האם יש מוצר או שירות שהחברה מעניקה כיום ואינו בר-העתקה ע"י המתחרים, בהווה ובעתידω

חולשות
הגדרת נקודות החולשה של החברה מנקודת מבט פנימית בחברה ובעיקר מנקודת מבטם של הלקוחות ושל המתחרים. חולשה היא כל מוגבלות,חוסר-יעילות של משאב או יכולות החברה המשפיעים על ביצועי ויעילות החברה. את החולשות יש להעריך לא רק מנקודת המבט של החברה עצמה, אלא גם ביחס למתחרים. כדי למנות את החולשות יש להתייחס לשאלות כגון:


מה ניתן לשפר בהתנהלות החברהω (יוזמה, חוסר חדשנות, קשיים בנגישות לשוק, תקשורת, תרבות ארגונית, יכולות ניהול, יכולת לעמוד בלוחות זמנים, עמידות שרשרת האספקה, אמינות המידע, מוטיבציה ומחוייבות ועוד)

מה נעשה באופן לא טוב בחברהω (מצב כלכלי, מחירים, עלויות, קירבה לשוק, איכות, ערך, התאמה לדרישות התקנים, תהליכים,חוסר מערכות תומכות, מערכות מידע, ועוד)

מאיזה דברים ניתן ועדיף להמנעωמה ידוע כנקודות פגיעות בחברה מול השוק ומול המתחריםω

היכן פועלים המתחרים טוב יותרω

האם למתחרים יש שוק מסויים או נתח שוק ספציפי שלהםω

מדוע המוניטין נמוך ביחס לחברות אחרות הפועלות בתחם

הזדמנויות
הזדמנות היא כל תנאי חיצוני או פנימי היכול להשפיע באופן חיובי על הפרמטרים הקריטים להצלחת הארגון. יש לבחון את התחומים בשוק, בהם ניתן לגדול. הזדמנויות יכולות לנבוע משינוי טכנולוגי, שינוי חוקים ממשלתיים הקשורים בשוק התחרות הרלוונטי, שינוי בסגנון חיים של הלקוחות, שינויים במצב הסוציו-אקונומי של הסביבה ואירועים מקומיים, כמו סגירת חנות באיזור ועוד. ניתן לסווג הזדמנויות על פי מידת האטרקטיביות שלהן והסבירות להצלחתן. סבירות ההצלחה של החברה תלויה בשאלה האם עוצמתיה העסקיות לא רק עונות על הדרישות העיקריות להצלחה כדי לפעול בשוק המטרה אלא אף עולות על אלה של מתחריה:


מהם והיכן קורות הזדמנויות מעניינות בשוק הרלוונטי לחברהω

מהן המגמות החשובות הקורות בסביבה המקומית והגלובליתω

מה צפוי לקרות בעתיד ועשוי להוות הזדמנותω

איזה שיתופי פעולה יכולים למנף את מוצרי החברהω

האם יש מגזרי שוק אליהם ניתן לחדור שיציאו רווחים משופריםω

איומים
איומים הם מצבים ותנאים חיצוניים העלולים להרע את מצב הארגון ולהשפיע באופן שלילי על הפרמטרים הקריטים להצלחתו. לעיתים איומים הם כאלה, שלא ניתן לשלוט בהם, כגון תקופות שפל כלכלי, השפעות פוליטיות, סביבתיות, שינוי דמוגרפי או התנהגות חברות מתחרות, אך צריך לשקול את כל האיומים ולוודא שהחברה מוכנה להתמודד מולם.לדוגמא:

מהם המכשולים שהחברה ניצבת מולםω

מהן הפעילויות של המתחרים שעלולות לגזול לקוחות מהחברהω

האם התכונות והדרישות מהמוצר או מהשירות, שהחברה מספקת, עלולים להשתנותω

האם שינויי טכנולוגיה בשוק, עלולים לסכן את מעמד החברה בשוקω

האם לחברה קשיים כספיים שעלולים למנוע גיוס כ"א הכרחי, טכנולוגיה או ציודω


אנליזת SWOT יכולה לשמש את החברה על מנת לבדוק את מיצובה בשוק, יכולותיה להתפתח בשוק קיים או לפרוץ בשווקים חדשים. אך היא גם יכולה לבדוק שיטות הפצה שיווקיות, מותגים, רעיונות עיסקיים נוספים, הזדמנויות לביצוע רכישת חברות, מיזוגים ושיתופי פעולה, שינוי ספקים, מיקור חוץ של שירותים ופעילויות מסויימות, ביצוע השקעות ועוד.


יש להיזהר בזמן הדיון ולהשתמש במידע מספק ומהימן על החברות המתחרות. שימוש בידע בלתי מספק או שגוי, עלול להביא להחלטות מוטעות ולתוצאות כושלות. ישנה חשיבות רבה למקורות המודיעין בהם משתמשים ולאמינותם. לרבים מהמנהלים בחברות ישנה נטייה להסתפק בידע הקיים אצלם ונאסף במוחם במהלך השנים, והם נוטים להתעלם ממידע חדש ואף לא יוזמים מהלכים נאותים של מודיעין עסקי.

מודיעין תחרותי טוב הוא מפתח להובלת השוק. בכדי לזכות בשוק רחב, יש להבין תחילה את טיב המתחרים ולהכיר את המגמות בשוק ורק אח"כ ניתן להסתכל איך לנצל הזדמנויות ולהמנע מאיומים. אומרים כי 80%-90% מהמידע הדרוש נמצא במקומות מידע חופשיים ומפורסמים והשאר כנראה זניח. צריך רק ללכת ולחפש, היות וחלק גדול מהמידע המפורסם המכיל נתונים חשובים כגון פסקי דין, שימועים ועוד, או כל מידע השמור במערכות מידע גדולות, אינו נגיש תמיד דרך הרשת.(ראה סוגי מקורות מודיעין)


מידע שימושי לניתוח SWOT ניתן למצוא בדוחות עסקיים של החברה ושל חברות מתחרות, דוחות שנתיים, מידע המפורסם על ביצועי מוצרי המתחרים ועל המתחרים עצמם, מידע על מקורות כספיים, שוק, תפעול הייצור, ספקים וקבוצות בעלי עיניין. רצוי גם לאתר במגזינים וירחונים על שיווק, אסטרטגיה, משאבים (כ"א וציוד), כמו גם מידע מתערוכות וכנסים.
ראה דוגמאות לאתרים המסייעים לאיסוף מידע לצורך ניתוח SWOT

בהסתכלות על התוצאות המתקבלות מהמודל, ניתן לבדוק ארבע קטיגוריות עיקריות שיכוונו לאסטרטגיית הארגון (Weihrich 1982):

1. S/O – על החברה להשתמש בחוזקותיה בכדי לנצל את ההזדמנויות הקיימות בשוק, חתירה להזדמנויות שמתאימות היטב ליתרונות של הארגון

2. S/T – על החברה להשתמש בחוזקותיה בכדי להמנע או להעלים איומים, זיהוי הדרכים בהן העסק (ארגון) יכול לנצל את היתרונות שלו כדי להפחית את מידת הפגיעות שלו לסיכונים ואיומים חיצוניים

3. W/O – על החברה להתגבר על חולשותיה באמצעות ניצול ההזדמנויות, התגברות על החולשות כדי להתמודד עם ההזדמנויות

4. W/T – על החברה להקטין את חולשותיה כנגד איומי השוק, הכנת "תוכנית מגירה" כדי להגן ולמנוע מהחולשות של העסק להפוך אותו לפגיע מאוד לסיכונים ואיומים חיצוניים

הצד הפרקטי של ביצוע SWOT
אנליזת SWOT נעשית בד"כ באמצעות טבלה, בעלת 4 כותרות: חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים. כאשר אל תוך כל ריבוע ממלאים את המידע, בהתאם לשאלות מנחות. השאלות מהוות דוגמאות או נקודות לדיון. ביצוע האנליזה נעשה ע"י צוות נבחר ובעזרת סיעור מוחות.

SWOT צעד אחר צעד:

1. יצירת צוות

1.1 מנהל תהליך מיפוי ה- SWOT (מנהל המודיעין) יסתייע בצוות חוצה חברה.
1.2 המטרה, לאפשר זוויות ראיה שונות ורבדים שונים בהסתכלות על ה- SWOT.
1.3 שילוב זה מייצר ניתוח SWOT נכון ומלא יותר מבחינת הארגון.
2. איסוף מידע

3. מיפוי הזדמנויות ואיומים:

3.1 סיעור מוחות

3.2 תיעדוף הרשימה

3.3 מיפוי כל הזדמנות (ראה איתור הזדמנויות עסקיות) וכל איום עפ"י חשיבותו (סיכוי להתרחשותו, רמת סיכון או השפעה על הצלחה, אטרקטיביות )

3.4 דוגמאות אפשריות להזדמנויות ואיומים:

תקנים

היבטים משפטיים ואתיים

מצב כלכלי

ציפיות הבעלים

טכנולוגיה

ציפיות התיבור

4. מיפוי חוזקות וחולשות

4.1 ריכוז הביצועים בעבר ובהווה של החברה בשוק

4.2 לימוד השוק והמתחרים (כלכלית, ייצורית, אירגונית וכל יכולת אחרת רלוונטית) - ראה גם איתור וניתוח לקוחות, איתור וניתוח ספקים)

4.3 תעדוף הרשימה

4.4 מיפוי עפ"י חשיבות ורמת השפעה

4.5 דוגמאות אפשריות לחוזקות וחולשות:

אמצעים: פיננסיים, אינטלקטואליים, מבנים ומיקומים

שירות לקוחות

יעילות

יתרונות תחרותיים

תשתיות

איכות

צוות ההנהלה

מחירים

זמני אספקה

עלויות

כושר ייצור

שרשרת אספקה

5. מילוי כל הנתונים בטבלת SWOT

6. מעבר על אסטרטגיה, או מספר הצעות אסטרטגיות וטקטיות

6.1 החלטה על תעדוף - בניית החוזקות, שיפור החולשות, ניצול הזדמנויות והמנעות מאיומים
6.2 כללים חשובים:

• היה ריאלי במיפוי החוזקות והחולשות של הארגון

• יש להפריד בזמן האנליזה בין היכן שהארגון נמצא כיום לבין היכן רצוי או מתוכנן שיהיה בעתיד.

• על הניתוח להיות מאוד ספציפי ויש להמנע מהגדרות כוללניות ומעורפלות

• ההתייחסות לחוזקות ולחולשות חייב להיות מול מצב המתחרים

• יש לציין רק נושאים רלוונטיים בעלי יכולת השפעה על המצב התחרותי של החברה.

דוגמאות

1. ניתוח SWOT של Nike:
חוזקות - נייקי הוא ארגון מאוד תחרותי, הרואה בשוק שדה מלחמה, אותה יש לנצח.
חולשות - לאירגון יש מגוון מוצרים מוגבל
הזדמנויות - פיתוח מוצרים פותח הזדמנויות רבות
איומים - המסחר הגלובלי מאפשר לחברות זולות ופחות איכותיות לתפוס חלק מנתח השוק, על חשבון נייקי

2. ניתוח SWOT של Wal-Mart :
חוזקות - וולמרט היא מותג קמעונאי חזק ומצליח, בעל מוניטין של מתן "ערך לכסף", כדאיות קנייה וטווח רחב מאוד של מוצרים תחת אותה אצטלת חנויות
חולשות - למרות מערכות מידע משוכללות, התפרסות הארגון על מגוון רחב של מוצרים ואיזורי מכירה, חושף נקודות חולשה של שליטה על הנעשה.
הזדמנויות - השתלטויות, מיזוגים, שותפויות אסטרטגיות עם קמעונאים בחלקים אחרים בעולם, מאפשרים לאירגון להתמקד בשווקים גלובליים אחרים, כגון סין ואירופה.
איומים - בשל היות וולמרט מספר אחד בתחומה, החברה חשופה להתחרות מתמדת, הן מקומית והן גלובלית.
השלב הבא אחרי ביצוע ה- SWOT
ביצוע האנליזה, הוא רק השלב הראשוני. יש צורך ליצור הסכמה על הטווית דרך, היות ואנליזת ה-SWOT מצביעה לעיתים על על כיוונים מנוגדים. הטווית אסטרטגיה יכולה להתבצע מבחוץ פנימה (אסטרטגיה מונעת שוק) אן מפנים החוצה (אסטרטגיה מונעת משאבים). בהתאם לניתוח המדגיש את חוזקות הפירמה ומול המתחרים, בשקלול עם ההזדמנויות, ניתן לשקול ארבעה כיוונים אסטרטגיים אפשרים:
1. הורדת עלויות ומחירים – ע"י מחירים נמוכים יותר מהמתחרים ניתן למכור נפח גדול יותר, ובכך להקטין את העלויות עוד יותר (כלכלת הגודל). כמובן, יש לשמור על עלויות נמוכות מספיק בכדי לשמר רווח שולי מספיק.
2. דיפרנציאציה של המוצר ואיכות השירות, בכדי למצב את המוצר טוב יותר בשוק
3. יתרונות בהפצת המוצר ושיווקו ע"י בניית מחסומי כניסה קשים למתחרים אחרים
4. תפיסת נישה בשוק, במיוחד נישות שהוזנחו ע"י חברות דומיננטיות בשוק, דבר המעניק הזדמנויות טובות לחברות קטנות יותר.

שימושים נוספים לאנליזת SWOT

SWOT בנימה אישית - ניתן להשתמש בעיקרון האנליזה, המתוארת למעלה, לשימושים נוספים בנוסף לשימושים העיסקיים הנורמטיביים. ניתן לנצל את השיטה גם בכדי לערוך אנליזה אישית על הקריירה (מה החוזקות והחולשות שלך וכיצד ניתן להתמודד עם הסכנות והזדמנויות בשוק העבודה) .ראה דוגמא ב-SWOT אישי
SWOT בראיית המוצר- החוזקות, החולשות, ההזדמנויות והאיומים נבדקים בעבור מוצר ספציפי ולא בעבור הפירמה בכללותה .

SWOT בראיית הלקוחות - כאשר עיקר המידע על החברה נעשה מזווית הראייה של הלקוחות, בעזרת שאלונים וסקרי שביעות רצון.

השוואת SWOT לכלי אנליזה נוספים
קיימות שיטות אנליזה נוספות להערכת השוק התחרותי ומעמד החברה מול לקוחותיה ומתחריה. נציין כאן מספר דוגמאות, חלקן משלימות וחלקן תחליפיות ל-SWOT. בכל מקרה, כאשר ארגון רוצה להתבסס על מודלים כאלו, על מנת להגדיר את האסטרטגייה העיסקית שלו, הוא ירצה להשתמש ביותר משיטה אחת. :

SWOT ו- PEST
ניתוח PEST מודד את השוק העסקי והאפשרויות בשוק מבחינת היבטים פוליטיים, כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים. זהו לאו דווקא כלי מתחרה ל-SWOT אלא כלי משלים לו. מומלץ לבצע PEST כהכנה לאנליזת SWOT.אנליזת SWOT מודדת את היחידה העיסקית בעוד PEST מודד את השוק.ככל שהעסק מורכב וגדול יותר, חשיבות PEST עולה. SWOT היא אנליזה יעילה לכל גודל עסק ואפילו למשתמש בודד.

SWOT ומודל 5 הכוחות של פורטר
כהכנה לביצוע SWOT ניתן גם קודם להבין את כוחות השוק טוב יותר באמצעות מודל 5 הכוחות של פורטר. מודל 5 הכוחות של פורטר בודק את דינמיקת השוק. הוא בוחן בעיקר את הכוחות הפועלים ומשפיעים על הארגון מבחוץ ופחות מסתכל על פנים הארגון עצמו.

SWOT ו- 4P
שימוש ב- מודל 4 הפינות של פורטר (4P) בודק את חוזקות וחולשות הארגון בנוגע למוצר, למחיר, לצנרת השיווק ולאיכות השיווק עצמו, ויכול לשמש כתחליף לאנלית SWOT.

מודלים נוספים
מודל נוסף (Gunter, Dincan and Swayne 1998), מציע מודל ארבעה שלבים לאיתור החוזקות והחולשות. מודל זה כולל סקרים, מיון, בדיקה והערכה. לאחר מכן נעשית חשיבה על המשאבים והיכולות האפשריים של הארגון, לטובת יצירת יתרון תחרותי.


על מנת לחזק את ה-SWOT ולהתגבר על חסרונות האנליזה, כפי שפורטו בתת-פרק ה-SWOT של ה-SWOT ניתן לחבר אנליזה זו יחד עם חלקים ממודלים אחרים. Andrew Martin (2002) מציג כיצד ניתן לשלב את האיומים וההזדמנויות שנמצאות מתוך אנליזת SWOT ומתוך ניתוח PEST, ביחד עם מתודולוגית ה-5S היפני (הדוגלת ביעילות הבאה מתוך סדר וניקיון), על מנת להגיע להבנה איך להשפיע בצורה טובה יותר על פיתוח האסטרטגיה בארגון.

סיכום
אנליזת SWOT עוזרת לארגון לראות את עצמו לחיוב ולשלילה. למרות חסרונות האנליזה, ביצועה המוקפד מאשפר לחברות לראות היכן להתמקד, היכן יש צורך להשתפר, ומול אילו הזדמנויות ואיומים, יש צורך להתכונן, בכדי לשפר את מעמדם בשוק ואת ביצועיהם. ביצוע מוקפד ואיכותי של אנליזה כזו מחייב הכנה מוקדמת של מודיעין תחרותי, איסוף מידע רלוונטי, סינון תפל מעיקר ופנייה למקורות אמינים.

SWOT של ה-SWOT
ישנה ביקורת רבה על כך שאנליזת SWOT היא טרוויאלית מדי ואינה נותנת הארות משמעותיות על כיצד להיערך מול השוק. ישנה טענה (Mintzberg 1990) כי הערכת החוזקות והחולשות יכולה להיות בלתי אמינה, בשל מעורבות של שאיפות אישיות וארגוניות , דעות מוטות ותקוות.
שגיאה נפוצה בניתוח, היא לא לעשות הבחנה בין כוח להזדמנות ובין חולשה לאיום - כל זוג שכזה עלול לזהם זה את זה (תופעת הקונטמינציה). כדי להמנע מכך, יש לחדד: האם התופעה כבר קיימת ותורמת תרומה חיובית או שלילית לארגון - משמע היא כוח או חולשה, או שהיא קיימת בפוטנציה ואם לא נשכיל להתייחס אליה כהלכה היא עלולה להפוך לכוח או לחולשה- ולכן היא תוגדר כרגע כהזדמנות או כאיום.
עדיין, ל-SWOT חוזקות רבות לצד חולשותיו, כפי שמפורט מטה:


חוזקות
פשטות - ביצוע האנליזה פשוט למדי. אין זה אומר שהביצוע הוא קל, אך האנליזה אינה דורשת תוכנה מסובכת, יכולות מתוחכמות או הכשרה מיוחדת. האנליזה דורשת בעיקר סיעור מוחות וחשיבה. יחסית להשקעה תוצאות האנליזה נותנות יחסית ערך רב וניתנות לאפליקציה בארגון במספר אופנים.
סידור המידע – בד"כ הידע הנצבר כתוצאה ממודיעין תחרותי מפוזר בחברה, ולעיתים קיים אצל האנשים ולא בכתובים. ביצוע אנליזת ה-SWOT מאפשר אירגון הידע הקריטי וסיכומו, כך שניתן יהיה להשתמש בו באופן פרו-אקטיבי מחד והגנתי מאידך, בכדי להשיג יתרונות בשוק.(ראה גם שיתוף מידע וידע)
ויזואליות המידע – ה-SWOT היא שיטה ויזואלית וקלה. ויזואליות מקלה על יכולת ניתוח והפשטה, במיוחד כאשר מדובר באנליזה עסקית שתפקידה לשמש כסמן דרך לאסטרטגית הארגון.
יתרון תהליך הביצוע – על מנת לבצע SWOT, מומלץ לבצע סיעור מוחות צוותי. בדרך זו מעלים מכמות רבה יותר של אנשים ידע ורעיונות. מעבר למידע שנצבר, עצם ביצוע התהליך, מאפשר דיאלוג המאחד את הצוות ומשדרג אותו לצוות איכותי, בעל ידע ויותר תחרותי משהיה.
פרקטיות – אחת הסיבות לפופולריות אנליזת ה-SWOT היא היכולת ליצור פעילויות המשך. בסוף האנליזה, ניתן להסתכל על תרשים ה-SWOT ולראות אילו פעולות צריך לבצע, בכדי להגן על התחומים החלשים, כיצד לנצל את החוזקות וההזדמנויות, ואיך לחסום איומים בשוק.
ביצוע האנליזה מקנה גם יתרונות נוספים עקיפים כגון: פיתוח יכולת ניתוח וקבלת החלטות, בניית מוטיבציה בצוות, פיתוח חשיבה עיסקית יוצרת ועוד.
ה - SWOT למעשה מסכם את מאפיני המפתח של הסביבה העיסקית והיכולות האסטרטגיות של הארגון אשר להם יש סבירות גבוהה להשפיע על אסטרטגית הפיתוח. ניתן לומר שה - SWOT יכול לזהות חוזקות פנים אירגוניות, להשתמש בההזדמנויות החיצוניות כיתרון ולהימנע מאיומים תוך זיהוי וטיפול בחולשות. זו הסיבה שרבים נוהגים להשתמש באנליזה זו ככלי מועדף להתנעת תכנון האסטרטגיה של האירגון.

חולשות
סובייקטיביות – ביצוע הניתוח עלול להיות סובייקטיבי ונדיר ששתי קבוצות בארגון יצרו SWOT זהה.
צורך במידע – ביצוע טוב ואיכותי של SWOT מחייב מידע על הסביבה (שוק לקוחות ומתחרים) ודורש השקעה באיסוף מידע.
פישוט – בעוד פשטות האנליזה מהווה יתרון, היא גם עלולה להיות חסרון. פישוט תהליכים מורכבים עלול להתעלם ממרכיבים חשובים ולתייג תהליך תחת הגדרה לא הולמת. תרבות ארגונית מסויימת יכולה להיות חוזקה וגם חולשה.יש הטוענים שאנליזת ה-SWOT היא פשוט רשימה שלא נותנת מידע מספק לצורך ביצוע אופטימיזציה של האסטרטגיה,אלא רק מסיעת לנו לחשוב על האינפורמציה שכבר קיימת לנו.
חוסר מקצועיות – בשל קלות הביצוע של האנליזה, יש נטייה לעיתים לתת לסטודנטים לבצע את האנליזה. אנליזה טובה מחייבת מקצועיות בתחום ומעורבות בשוק. ביצוע ע"י אנשים לא מיומנים יכול לגרום לאנליזה מוטעת (כמו רשימות נושאים כלליות מידי ללא עדיפויות) .

דוגמאות לאתרים המסייעים לאיסוף מידע לצורך ניתוח SWOT:

מידע בנושא פטנטים, מידע מסחרי על טכנולוגיות מתקדמות, פתרון בעיות ועוד
dialog
upsto, epo
מידע עסקי על תנודות השוק ומצב פיננסי של חברות
Dow Jones
דוחות נוספים על מצב השוק
instat,
Frost&Sullivan

מידע נוסף
Lexis-Nexis
Bizadvantage
סקרי שוק בנושאי טכנולוגיה ושירותים אנליסטיים
gartner
אתר ישראלי השווה ביקור
GetSWOT
אתר המרכז את פרופילי 100 החברות המובילות במשק הישראלי ומבצע דירוגים לפי מדדים שונים היכולים לשמש לביצוע ניתוח SWOT: http://duns100.dundb.co.il/

קישורים
Smart and Better
What is SWOT analysisω
Startegic management->SWOT Analysis
Analysis of Forest & Forest Case
SWOT Analysis of Tesco PLC
Customer-centric SWOT
Time to use SWOT
Interactive SWOT Tool
smart and beter
get swot.com
smart draw - software 

ביבליוגרפיה
Adams, J. (2005) Analyze Your Company Using SWOTs, Supply House Times, Vol. 48 Issue 7, pp. 26-28.
De Witt, B. and Meyer, R. (1998) Strategy: Process, Content, Context, 2nd ed., Oxford: International Thompson Business Press.
Hill, T. and Westbrook, R. (1997) SWOT Analysis: It's Time for a Product Recall, Long Range Planning, Vol. 30 Issue 1, pp.13-16.
Mintzberg, H. (1990) The Design School: Reconsidering the Basic Premises of Strategic Management, Strategic Management Journal, Vol. 11 pp.171-195.
Weihrich, H. (1982) The TOWS matrix: a tool for situational analysis, Journal of Long Range Planning, Vol. 15 Issue 2, pp.12-14.
Mintzberg, H. (1987) Crafting Strategy, Harvard Business Review, November-December, pp.21-25.
Pearce, J. and Robinson, R (2005) Strategic Management, 9th Edition, New York: McGraw-Hill.
Andrew Martin (2002), "The globalization of Welsh business through the development of managerial competencies and behavioural attitudes in e-business to e-business", Emeral Managerial Auditing Journal pp.333-337
Duncan, W.J., Ginter P.M., and Swayne L.E 1998 "Competitive advantage and internal organizational assessment", Academy of Management Executive 12(3), pp 6-16
Drago,A.W. and Folker,A.K (1999),"Achilles revisited:the impact of incompetencies on firm performance",Management Research News,Vol. 22 No.8, pp.18-25
Warren, K. (2002), Competitive Strategy Dynamics,Wiley, New York, NY
Johnson,G and Scholes, K. (2002),Exploring Corporate Strategy,6th ed., Prentice-Hall,Englewood Cliffs,NJ
The "telescopic observations" framework: anttainable strategic tool, George Panagiotou and Riette van Wijnen, London Metropolitan University, London, UK

שם
טלפון
דוא''ל